תיק עיתונות

מוזיאון תל אביב לאמנות מציג תערוכת יחיד ראשונה בישראל לצלמת אנה בירמן

אנה בירמן: תקריב

diver

יחסי ציבור:

הדס שפירא| hadashapirapr@gmail.com | 050-8862743

ורה דובגלבסקי | vera.dov@gmail.com |052-2221045

הודעה לעיתונות

 

 

 

 

מוזיאון תל אביב לאמנות מציג תערוכת יחיד ראשונה בישראל לצלמת אנה בירמן

 

אנה בירמן: תקריב

 

5.8.21 -20.11.21

 

אוצרת: רז סמירה

 

התערוכה נערכת בשיתוף פעולה עם קרן אן ויורגן וילדה, אוסף הציורים הממלכתי של בוואריה, מינכן, ובתמיכתם המחקרית

 

 

תערוכת יחיד ראשונה בישראל לאֵנֶה בירמן, מהחשובות בצלמי האוונגרד של המאה העשרים. התערוכה במוזיאון תל אביב לאמנות פורשת את עבודתה הייחודית עם למעלה ממאה הדפסות מקוריות של תצלומיה, בהן עבודות מהאוסף של משפחת האמנית, הנחשפות לראשונה בפני הציבור הרחב.

אֵנֶה בירמן (1898–1933), צלמת אוטודידקטית יהודייה שפעלה בגרמניה בשנות העשרים והשלושים של המאה הקודמת, השתמשה במצלמתה כאמצעי לביטוי אמנותי מודרני ואוונגרדי מאמצע שנות העשרים של המאה העשרים ואילך. כיום היא נחשבת לדמות מרכזית של ״הצילום החדש״ – סגנון צילום שהיה חלק מזרם האמנות ״האובייקטיביות החדשה״, שהתפתח בגרמניה בשנות העשרים של המאה העשרים כתגובת־נגד לאקספרסיוניזם. מגמה זו התאפיינה בעיסוק לא סנטימנטלי במציאות ובהתמקדות בעולם התופעות האובייקטיבי, בניגוד לנטיות הרומנטיות או האידיאליסטיות יותר של האקספרסיוניזם.

אף שפעילותה כצלמת נמשכה רק שנים ספורות, ואף שלא פעלה במסגרת קבוצות אוונגרדיות או במרכזי אמנות והייתה נטולת הכשרה אמנותית פורמלית, זכתה יצירתה של בירמן להכרה נרחבת עוד בחייה. מ־1929 ואילך הוצגו תצלומיה בכל תערוכות הצילום המודרני הגדולות בגרמניה ומחוצה לה, ופורסמו במגזינים בינלאומיים לאמנות ולצילום. עבודותיה שבו ונחשפו לציבור ב־1987, בתערוכה מקיפה במוזיאון פולקוואנג, אסן, ומאז הן מוצגות במוזיאונים ברחבי העולם. דווקא בישראל, שבה חיים צאצאיה, היא אינה מוכרת ויצירותיה טרם הוצגו לקהל הרחב. התערוכה במוזיאון תל אביב לאמנות, אנה בירמן: תקריב, היא התערוכה הראשונה שלה המוצגת בארץ.

בירמן נולדה בעיר גוך שבגרמניה למשפחה יהודית אמידה. בגיל 22 נישאה להרברט יוזף בירמן ועברה לגור עמו בעיר גֵרָה. לבני הזוג נולדו שני ילדים: הלגה וגרשון (גרט). לאחר היוולדם החלה בירמן לצלם כתחביב, בעיקר את ילדיה ואת סביבתה הקרובה, והמשיכה בכך עד שהתבססה כאחת מהאמניות המרכזיות של "הצילום החדש" בגרמניה. בתצלומיה ניכרים התמקדות בפרטים, זוויות צילום דינמיות, משחקי אור וצל חדים, קומפוזיציות מופשטות וקונסטרוקטיביסטיות, וטכניקות צילום ופיתוח ייחודיות. אך אף שהתבוננה במציאות מנקודות מבט חדשות ובלתי צפויות, היא תמיד נאחזה במציאות חייה הקרובה – המטבח, חדר העבודה, הגינה וכדומה. המצלמה של בירמן מקרבת דברים זרים והופכת אותם לאינטימיים, בעודה מרחיקה דברים מוכרים והופכת אותם למופשטים ומשונים. מצד אחד, התקריב הקיצוני משמש אותה ליצירת תחושה של אינטימיות עם המצולם, כגון בתצלומי הילדים; מצד שני, הוא יוצר הפשטה והזרה של עצמים יומיומיים. גם כשהאיום על חיי היהודים במדינתה נעשה מוחשי יותר ויותר, המשיכו תצלומיה של בירמן להתמקד בסביבתה הקרובה ולא עסקו כלל בסוגיות הקריטיות של העולם שמחוץ לכותלי הבית.

הקריירה המבטיחה של בירמן נקטעה עם מותה ממחלה בגיל 34, ב-14 בינואר 1933, כשבועיים לפני מינויו של היטלר לקנצלר גרמניה ובטרם החלה רדיפת היהודים בידי משטרו. אך היא הספיקה להעמיד גוף יצירה מגוון וגדול, הכולל קרוב ל-3,400 תצלומים. מרבית ההדפסות והתשלילים שלה אבדו לאחר שהוחרמו בידי הוורמאכט בעת שהיו בדרכן לישראל עם מטען המשפחה לאחר מותה. בעקבות ההגירה הכפויה של המשפחה מגרמניה בשנות השלושים, פגעי השואה ולאחר מכן שנות המשטר הקומוניסטי במזרח-גרמניה, שרדו רק כארבע-מאות הדפסות מקוריות של האמנית – והתערוכה הנוכחית מקבצת רבות מהן.

התערוכה במוזיאון תל אביב לאמנות מבוססת על התערוכה הנרחבת "אנה בירמן: אינטימיות עם הדברים" (2019) שאצרה ד"ר סימונה פרסטר מתוך אוסף קרן אן ויורגן וילדה באוסף הציורים הממלכתי של בוואריה, מינכן. כמו כן, היא כוללת עבודות של בירמן מתוך אוסף התצלומים של פינקותק דר מודרן, מינכן, ומוזיאון פולקוואנג, אסן, גרמניה. בנוסף, מוצגות לראשונה עבודות של האמנית מאוסף המשפחה, לצד חומרים ארכיוניים מרתקים, בהם תצלומים מהאלבום המשפחתי הפרטי, כתבות מעיתונים ועוד.

 

לדברי ברנהרד מאץ, מנכ״ל אוסף הציורים הממלכתי של בוואריה, מינכן, "אנחנו שמחים מאוד שהתערוכה המרתקת הזו זוכה להיות מוצגת בשלישית בתל-אביב, והפעם תוך פיתוחה והרחבתה עבור קהל בינלאומי. זכינו בשיתוף פעולה אידיאלי עם מוזיאון תל אביב לאמנות הנפלא".

 

לדברי טניה כהן-עוזיאלי, מנכ"לית מוזיאון תל אביב לאמנות, "אנחנו גאים להפנות זרקור לעבר צלמת מעוררת השראה, שהקדימה את זמנה, העזה ופרצה דרך לנשים לעסוק באמנות ולנסח מחדש את הצילום המודרני, תחום שבתקופת חייה הקצרים היה כמעט כולו גברי. התערוכה חושפת לראשונה בפני הקהל בישראל גוף עבודות מרתק של אמנית יהודייה פורצת דרך, שההיסטוריה שלה מתמזגת עם ההווה שלנו. היא מוצגת בארץ בזכות שיתוף פעולה בינלאומי מיוחד של מוזיאון תל אביב לאמנות עם קרן אן ויורגן וילדה מאוסף הציורים הממלכתי של בוואריה, מינכן".

התערוכה מלווה בקטלוג מקיף בשיתוף עם הוצאת הספרים השוויצרית Scheidegger & Spiess. הוצאה זו פרסמה קטלוגים נוספים של תערוכות האמנית בעולם, בהם המונוגרפיה אנה בירמן: תצלומים (2020), שליוותה את התערוכה במינכן ובאסן.

 

 

התערוכה מוצגת בגלריה פליציה בלומנטל, האגף ע"ש מרק וגבריאלה ריץ', הבניין הראשי,

מוזיאון תל אביב לאמנות

www.tamuseum.org.il

@tamuseum

 @telavivmuseumofart

 

לפרטים נוספים: הדס שפירא, יחסי ציבור: 050-8862743    hadashapirapr@gmail.com

Medieninformation

dividerdivider

כרונולגיה

 

 

 

 

 

אנה בירמן: כרונולוגיה

 

1898

נולדת בשם אָנַה סיבילה שטרנפלד בעיירה גוֹך שבחבל נידר־ריין, גרמניה, ב-3 במרץ 1898, בתם הרביעית של אלפונס שטרנפלד ואשתו, יולי (לבית מק). בזמן שאחיה פריץ (נ' 1893) ואוטו (נ' 1895) – ארנסט, יליד 1891, נפטר בגיל שבע – לומדים בבית ספר תיכון, היא מקבלת שיעורי פסנתר.

1920

נישאת להרברט בירמן (1890–1962), סוחר טקסטיל, ב-19 בינואר. מקבלת את שם משפחתו ובערך בתקופה זו משנה את שמה הפרטי לאֵנֶה. עוברת לגרה, שם גרים בני הזוג בווילה המשפחתית. הרברט ואחיו אריך מנהלים (יחד עם זיגפריד שיסר) בית כלבו בעיר – הגדול מסוגו במדינת תורינגיה באותה עת.

נולדת בתה, הלגה (נפטרה 1987, אנגליה).

1923

נולד בנה, גרט (גרשון) (נפטר 2017, ישראל).

מתחילה לתעד את חיי ילדיה במצלמתה.

1926

מצלמת צמחים לראשונה, בהם צמחי בית שהיו אופנתיים בגרמניה בשנים אלה, כגון פיקוס הגומי.

1927

מתעניינת במינרלים ואוספת אותם. לבקשת הגיאולוג בן העיר גרה רודולף הונדט, מצלמת אבנים ומינרלים. תצלומיה מתפרסמים בכתב העת Der Naturforscher כאיורים למחקריו.

1928

מציגה תערוכת יחיד ראשונה, עם תצלומים גדולי ממדים של צמחים, ב״קבינט הגרפי״ של גינתר פרנקה, מינכן.

באוקטובר, פרסום ראשון של חמישה מתצלומיה בכתב העת Das Kunstblatt, לצד טקסט על עבודתה מאת חוקר ומבקר האמנות החשוב פרנץ רו, שטבע את המושג “ריאליזם מאגי” בהקשר של זרם האמנות "האובייקטיביות החדשה".

משתתפת בתערוכת צילום בגלריה L’Epoque, בריסל.

1929

משתתפת בתערוכה "צילום ההווה" במוזיאון פולקוואנג, אסן (התערוכה נודדת לערים נוספות בגרמניה עד 1930) ובתערוכה הבינלאומית "פילם ופוטו" של ה"דויטשר ורקבונד" בשטוטגרט (התערוכה נודדת לערים נוספות בעולם עד 1931).

בתיווכו של האדריכל המודרניסט תילו שודר, חבר המשפחה ומי שעיצב את פנים דירתם, מציגה תערוכת יחיד  בגלריה המודרנית של מוזיאון המדינה לתולדות האמנות והתרבות באולדנבורג (התערוכה נודדת למוזיאון פוקה, ברמן).

משתתפת בתחרויות צילום, בהן תחרות מטעם חברת קראוס, שוורצנברג (מקום שני) ותחרות מטעם כתב העת Die Woche (מקום שלישי).

1930

הטקסט היחיד המוכר פרי עטה של בירמן על צילום, ״על הצילום בכלל ועל הוראת הצילום בפרט״, מתפרסם בגיליון פברואר של תורינגיה: ירחון לתרבות ישנה וחדשה.

מציגה תערוכת יחיד באגודת האמנים של ינה.

משתתפת בתערוכה הבינלאומית "התצלום: יצירות מופת של הצילום" של ה"מינכנר בונד" במינכן.

מטיילת להידנזה (אי על חוף גרמניה בים הבלטי), ולפריז.

מתפרסם הכרך אנה בירמן: 60 תצלומים בסדרת ספרי הצילום Fototek, בעריכת פרנץ רו ובעיצובו החדשני של יאן טשיכולד, בהוצאת קלינקהארדט ובירמן, ברלין.

1931

משתתפת בתערוכה הנודדת "הצילום החדש" של ה"דויטשר ורקבונד" וה"מינכנר בונד" בגוורבמוזאום, בזל.

1932

משתתפת בתערוכות הקבוצתיות "תצלומים של רבי-אמן", Haus der Juryfreien, ברלין; "עבודתה המכוננת של האישה", ארפוּרט, גרמניה; "סלון הצילום", תיאטרון הפארק המלכותי, בריסל; "תערוכת הצילום הבינלאומית", פאלה דה בוז-אר, בריסל.

1933

משתתפת בתערוכה "הרוח המודרנית בצילום" בחברה הבריטית המלכותית לצילום, לונדון.

אנה בירמן מתה ב-14 בינואר בגרה, ממחלת כבד.

לאחר מותה היא זוכה בציון לשבח בטריאנלה החמישית במילאנו.

1935-40

בעקבות עליית הנאצים לשלטון בגרמניה, מולאמת חנות הכלבו המשפחתית. בני משפחתה של אנה בירמן מהגרים לפלשתינה.

הוורמאכט מחרים את המכולה ("ליפט") שהמשפחה שלחה לפלשתינה, ובה ארכיון התצלומים והתשלילים של בירמן. עקבות הארכיון נעלמו עד עצם היום הזה.

1949

משרד התרבות של גרה מארגן את התערוכה " התצלום: טבע, אנשים, טכנולוגיה, מדע", שפרק מתוכה מוקדש לבירמן, ב- Stadthalle של גרה.

1987

מוזיאון פולקוואנג, אסן, מציג תערוכת יחיד מקיפה מעבודותיה של בירמן, המובילה לגילוי מחדש של יצירתה (התערוכה נודדת להמבורג, גוך וגרה, גרמניה; אודנזה, דנמרק; ואדינבורו, סקוטלנד). בעקבות זאת, נערכות מאז ועד היום תערוכות רבות של עבודותיה באירופה ובארצות-הברית.

1992

העיר גרה מכריזה על ייסודו של פרס אנה בירמן לצילום עכשווי, המוענק מאז אחת לשנתיים.

 

 

 

לפרטים נוספים: הדס שפירא, יחסי ציבור: 050-8862743    hadashapirapr@gmail.com

קטלוג

וידיאו

Bayerische Staatsgemäldesammlungen 

 פרופ׳ ד״ר ברנהרד מעז, מנכ"ל במוזיאון ברנדהורסט

ד״ר גיל ירון

מנהל NRW לכלכלה, מדע, חינוך נוער ותרבות בישראל

דימויים – אוסף משפחת בירמן

דימויים – אוסף משפחת בירמן

דימויים – אוסף משפחת בירמן

דימויים – אוסף משפחת בירמן

דימויים – אוסף משפחת בירמן

דימויים – אוסף משפחת בירמן

דימויים – אוסף משפחת בירמן

דימויים – אוסף משפחת בירמן

דימויים – אוסף משפחת בירמן

דימויים – אוסף משפחת בירמן

דימויים – אוסף משפחת בירמן

דימויים – אוסף משפחת בירמן

דימויים – אוסף משפחת בירמן

דימויים – אוסף אן ויורגן וילדה, אוסף הציורים הממלכתי של בוואריה, מינכן

אישה עם מונוקל 1928-29

הרהורים, 1930

אנליזה שיסר, 1931

בייצים, 1931

פיקוס גומי, 1926-28

פונקיה, 1926

דימויים – אוסף מוזיאון פולקוואנג,אסן

אישה ישנה בחול